אין דור שאין בו ליצנין

מאורעות תרפ"ט (1929) — פרעות הדמים שערכו ערבים ביהודי הארץ, ובהן טבח חברון; „חלוצים" — צעירי העלייה החילונים, אנשי התנועות הציוניות, שהיו בעיני חרדי מאה־שערים האנטי־ציונים זרים גמורים. בראשה של האישה החלוצים הם אומה בפני עצמה — היחידה ברשימת אומות העולם שאינה שונאת ישראל. וכשמתברר לה שהם יהודים, היא מתקנת לא את תפיסתה אלא את העובדות: אם יהודים הם, סימן שמי שקורא להם „חלוצים" שקרן. הריחוק בין שני חלקי העם גדול כל כך, שקל לה לבטל את המציאות מלחבר בין „יהודי" ל„חלוץ".