אין דור שאין בו ליצנין

„כתר" — הקרונה, המטבע האוסטרי; „נזדווג לשחקנית" — התחבר אליה; שחקנית נשאה אז ניחוח של שערורייה; „אין לו כפרה" — חטא שאין עליו מחילה. נדבה שחוזרת שנה אחר שנה נעשית בתודעת מקבלה רכוש גמור, ומכאן ההיגיון המרהיב של העני: על ממונו של הבנקאי אין לו טענות — יבזבז כרצונו; אבל מאתיים הכתר שקוצצו הם „ממוני שלי", ולהוציא אותם על שחקנית — לזה אין כפרה. זעם מוסרי אדוק על הוללות שמומנה, כביכול, מכספו של הקבצן.