🔨 בעל מקצוע

בנקאי

19 בדיחות באוסף

בנקאי — בהומור היהודי, התגלמות העשיר והמעביד הבורגני: דמות-מעמד יהירה המשמשת כמעט תמיד כקרש-קפיצה לשנינה, שבסופה גובר עליה דווקא הצד הנחות — הפקיד, מנהל-החשבונות או הקבצן. הוא נדקר על יוהרת-המעמד ועל קמצנותו, והשכיר או העני הופכים את היגיון-הכסף שלו עצמו לנשק נגדו; ולא אחת רואה הקבצן בנדבתו הקבועה זכות שאין להפקיעה.

תיאור בסיוע AI — ייתכנו אי-דיוקים. הבהרות

הופעות

156

בנקאי עשיר סנט במזכירו, שהוא מאחר לבוא לבנק. אין אני אשם בדבר, – התנצל המזכיר. – שינה תוקפת עלי. צא וספר לתינוקות! – קיפחו הבנקאי. – גם אני בשר ודם, ואף-על-פי-כן אני קם כל-יום בח…

אומנים עובדים ופועלים
157

בעצם היום נתקל בנקאי בפקידו בשוק. העמיד בו הבנקאי עיניים זעומות ושאל: מה לך כאן? לגזוז שערותי, יצאתי – השיב הפקיד. בשעות-העבודה? – רגז הבנקאי. נענה הפקיד והחזיר: הן גם גדלות ל…

אומנים עובדים ופועלים
158

בנקאי ופנקסנו התווכחו בדבר הלכה פנקסנית. זה אמר: “כך יש לרשום אופרציה זו”, וזה אמר: “לא, כך יש לרשום אותה”. התרגש הבנקאי: עכשיו איני יודע, אם אני דעתי מטורפת עלי, או שאתה דעתך מט…

אומנים עובדים ופועלים
267

שבע בבוקר נשמע קול דופק בדלתו של בנקאי מפורסם. ירד הבנקאי ופתח את הדלת: – עני־קבצן לפניו. כעס הבנקאי: חוצפה! בשבע בבוקר כבר מטרידים הם את הבריות. החזיר לו הקבצן: מודה אני לפניך…

עניים ועשירים
271

עני הגון היה בא שנה־שנה לבנקאי מפורסם ומקבל מאתו נדבה יפה: חמש מאות כתר. פעם אחת קיצץ הבנקאי את נדבתו ונתן לו רק שלוש מאות כתר: השנה הוצאותיו מרובות שלא כדרך הרגיל. בנו יחידו נזדו…

עניים ועשירים
582

בנקאי הפסיד כל ממונו בנְיָרות ערך. נמלך ונעשה מחבר. אמרו עליו: – מדה כנגד מדה היא זו. תחלה החריב הַנּיָר אותו: עכשיו מחריב הוא את הַנּיָר.…

פרנסים גבאים רבנים
890

שאלו לחריף: רופא ובנקאי – מי משניהם חשוב יותר לפני המקום? השיב החריף: רופא חשוב יותר לפני המקום. והא ראיה: בעשרת הדברות הקדים המקום ברוך-הוא “לא-תרצח” ל"לא תגנוב"……

רופאים וחולים
1316

ההוא שהוריש נכסיו לשלושה ידידים: לרב, לסוחר ולבנקאי. ותנאי היתנה עמהם, שאיש-איש מהם יניח לו מנה בקברו. כשמת, באו שלושתם ללוותו, וקיימוּ דברי המת: הרב הניח לתוך הקבר מנה כסף, הסוחר…

שקרנים רמאים וזייפנים
1403

בנקאי השתמד. למחר בא לבנק, וכרגיל נכנס לחדרוֹ מזכירוֹ היהודי, העובד עמו זה שלושים שנה. הסתכל המומר החדש בפני מזכירוֹ הזקן ונדמה לו, שחיוך דק מן הדק מרפרף בפתחי-פיו. החמיר הוא פניו…

מומרים ומוסרים
1404

מזכירוֹ של בנקאי השתמד. למחר בא כדרכו אל הבנק לעשות מלאכתו, כתב כמה מכתבים והביאם לבעליו לחתימה. קרא הלה את המכתבים ומצא בהם שגיאות. קרע בחמתו את כל המכתבים ונהם: עשרים וארבע שעות…

מומרים ומוסרים
1413

בנקאי יהודי השׂיא את בתו למומר. אמרו לו: כלום תמו בחורים יהודים, שנתת את בתך למומר? החזיר אבי-הבת: רבותי, דורנו דור-מדע הוא, ואל תהא השיטה של תערובת הגזעים קלה בעיניכם……

מומרים ומוסרים
1977

שאל אציל פולני לבנקאי יהודי: מה בין “ישראלי” ל"יהודי"? החזיר לו הבנקאי: “ישראלי” הוא יהודי המלווה את האציל בשעת דחקו; “יהודי” הוא ישראלי, התובע את הלוואתו מאת האציל אפילו בשעת ר…

בין ישראל לעמים
2514

בוועידה של בנקאים, שהיתה בקלן בשנת 1928, הרצה הבנקאי המפורסם יעקב גולדסמיט הרצאה מפורטת בהילכות ממונות. הרצאתו עשתה רושם, והוא הוזמן לכמה מקומות להרצות גם שם. סירב ואמר: גולדסמיט…

גדולים ומפורסמים השלמות
2520

טינה היתה בין היינריך היינה לבין דודו, אחי־אביו, הבנקאי המפורסם שלמה־זלמן היינה בהאמבורג. פעם אחת סיפר המשורר עם אחד ממקורביו על דודו זה ואמר: אמי היתה שקודה לקרוא ספרי־שירה יפים,…

גדולים ומפורסמים השלמות
2523

לא הרבה הבין הזקן שלמה־זלמן היינה את ערך יצירותיו של בן־אחיו המשורר. רק “הראטקליף” מצא חן בעיניו, ומשבח היה את יוצרו. פעם אחת הרגיש המשורר, שלבו של הזקן טוב עליו, ואמר לו: רוצה אנ…

גדולים ומפורסמים השלמות
2524

פעם אחת אמר שלמה־זלמן להיינריך: צער גדול מצטער אני עליך. אילו למדת דבר שיש בו ממש, לא היית זקוק לחבר ספרים, ויכולת להיות בנקאי כמוני. החזיר לו היינריך: אף אני מצטער צער גדול עליך…

גדולים ומפורסמים השלמות
2599

הרצל שלח את מחברתו “מדינת היהודים” לגיאורג בראנדס על־מנת לשמוע דעתו עליה. השיב לו בראנדס, שאין הוא מאמין בדבר. אף הוסיף וכתב להרצל: “פרידריך־ווילהלם, מלך פרוסיה, שאל פעם אחת את הב…

ציונות וארץ ישראל
2964

אמר בנקאי עשיר לחברו: שמעת מה שעשה לי גזברי המנוול? גנב מן הקופה חמישים אלף וברח. הקפיד חברו והחזיר לו: ידידי, אדם שיש לו חמישים אלף אין קוראים לו מנוול……

מתוך החומה
3067

בנקאי וורשאי וברנשטיין שמו שלח את בנו לאוניברסיטה לקראקוי. השתמד שם הבן, וכדי למחות עוון יהדותו מעליו, שינה שמו וקרא לעצמו “זאבּנסקי”. מרוב חדווה, שהצליח לשרוף גשרו האחרון מאחריו,…

מתוך החומה