אין דור שאין בו ליצנין

"כתב-יוחסין" — ייחוס משפחתי נקי, נכס מרכזי בשוק השידוכים; "משומד" — יהודי שהמיר את דתו; "אפיקורוס" — כופר. הדרשן נסמך על אמונה עתיקה שב"עקבות המשיח", ערב הגאולה, תבוא שעת שמד וכפירה גדולה — ובני העיר, בהיגיון הפוך, נשבעו להשתמד כולם כדי לייצר את הסימן ולזרז את הקץ. מכאן המלכודת הלוגית המושלמת: מי שירא-שמים באמת כיבד את שבועתו — והמיר את דתו; מי שהפר אותה הוכיח שהשבועה משחק בעיניו — כלומר אפיקורוס גמור. כך יצאו כל בני העיר פסולים בהכרח, מהדרך הזו או מזו, והכלל השידוכי "אל תתחתן בסביז'" קיבל הוכחה למדנית חותכת.