אין דור שאין בו ליצנין

היה קרב קשה. הרגיש חייל יהודי, שהסכנה הולכת וגדולה, נשא רגליו וברח. ראתה הגונדה אחד בורח, נשאה רגליה וברחה כולה.

למחר בא הבורח היהודי אל השטאבּ ודרש פּרס. אמרו לו:

פּרס על שום מה?

החזיר היהודי:

אני הוא שהיצלתי גונדה שלימה מן הסכנה…