בדיחה 2737

מעשה וציווה קורופאטקין* על לגיונותיו לנוס. ודרכו של “פוניה**: כשמצווים עליו לנוס, אין הוא מסרב.

נסו חילותיו של קורופאטקין, וחילותיו של קוּרוֹקי*** רודפים אחריהם. לסוף עייפו היאפונים לרדוף וישבו לנוח. ראו הרוסים, שאין רודף, וישבו גם הם לנוח. נסתכל אופיצר רוסי בחייליו וראה: כוּלם לבושים שריונותיהם על חזיהם כהלכה, חוץ מחייל אחד יהודי, ששריונו לבוש לו על גבו. תמה האופיצר ואמר לו:

מה ראית ללבוש שריונך על גבך?

החזיר לו היהודי:

כבוד מעלתך, לא משל קורופאטקין אנו כולנו? מראש ידעתי, שעתידים אנו לנוס…°

  1. * קורופאטקין – המצביא הראשי של הרוסים במלחמתם עם היאפונים, ומומחה היה לניסה.
  2. ** פוניה” – שם לווי לרוסים; סירוס של “ואניה” ו"ואניה" – שם הקטנה של “איבן”.
  3. *** קורוקי – המצביא של היאפונים.
הבנת את הבדיחה?
בבדיחה זו: 👤 פוניה 👤 קורופאטקין 👤 קורוקי

ציונים — דרויאנוב

פרש מפרשי האבירים הזמין שריון. ותנאי התנה עם האומן, שיהיה השריון קלוש מפנים וחזק מאחור, משום שמלכתחילה דעתו לנוס (פאולי־בולטה, "שימפף אונד ערנסט" א', סי' 543, עמ' 310. ועיי"ש ביבליוגראפיה בכרך ב', עמ' 378). חיל שוואבי עמד לצאת למלחמה ובא אל האנס החייט והזמין מכנסיים. אף הביא לו להאנס גרוטה של שריון, כי יקבע אותה מתחת לבטנת המעיל, מול מקום מושב הלב. טעה האנס החייט וקבע את השריון לא במעיל, אלא במכנסיים, שהזמין השוואבי. לימים פרץ קרב קשה במלחמה והשוואבי ברח. רדף אחריו חייל ממחנה האויב וירה בו באחוריו, והכדור פגע בשריון. שמח השוואבי ואמר: "מה טוב ומה יפה, שהאנס החייט ידע מקום מושבו של לבי". (קלר, שם, עמ' 179; בשינוי-נוסח–גדקה, "שוואנקע דעס זעכצעהנטען יאהרהונדערטס", סי' 148, עמ' 189, וגם ווארטלמן, "לאנדסקנעכטסשוואנקע", עמ' 23).

ספר הבדיחה והחידוד — ציונים (לסי' 2737, עמ' 196) · נסרק מן הספר המודפס

הסבר הבדיחה

דרג את הבדיחה

עדיין אין דירוגים — היה הראשון!