בדיחה 3005

בשעת בין־השמשות עמד הרב ליד החלון בביתו והוציא ראשו לרחוב. ניגש אליו תלמיד אחד וטפח לו באחוריו. נבהל הרב והיפנה ראשו לראות, מי העז לעשות לו כך. נבהל גם התלמיד והתחילה לשונו מתלבטת: חייך, רבי, שטעיתי… סבור הייתי, שהרבנית היא זו…

הבנת את הבדיחה?

ציונים — דרויאנוב

יפה הרבה יותר הנוסח הערבי: "ויהי היום וישאל החליף את אבו-נואס בדחנו, לאמר: 'היודע אתה לעשות מעשה-עוון כזה, אשר דבר הצטדקותך עליו יהיה כבד מן העוון עצמו?' – ויען אבו-נואס ויאמר: 'כן, אדוני החליף'. "עבר זמן-מה, והדבר נשכח מלב החליף. ויהי היום והחליף עולה במדריגות ארמונו, ואבו-נואס עולה אחריו. וישלח אבו-נואס את ידו ויחזק ברגל החליף. ויסב החליף פניו אל אבו-נואס, וישאלהו בזעם אפו, לאמר: 'מה אתה עושה?' – ויען אבו-נואס ויאמר: 'סלח נא, אדוני החליף, חשבתי, כי זו היא המלכה'... "אז זכר החליף הבטחת אבו-נואס, ויצחק מטוב לב, ויסלח לעוונו, וגם נתן לו מתנה יפה" (י' מיוחס, "ספר השיחות והבדיחות", "הארץ" נו' 4480).

ספר הבדיחה והחידוד — ציונים (לסי' 3005, עמ' 282) · נסרק מן הספר המודפס

הסבר הבדיחה

דרג את הבדיחה

עדיין אין דירוגים — היה הראשון!