אין דור שאין בו ליצנין

„הברה אשכנזית" ו„הברה ספרדית" — שתי מסורות ההגייה של העברית: בגולה הגו בדרך האשכנזית, והיישוב בארץ אימץ את הספרדית (אֵם העברית הישראלית). התירוץ מגוחך כמובן — הבדל הגייה נוגע לדיבור בלבד, וטקסט כתוב נראה זהה בשתי ההברות. האמת המציצה מבין השורות: „בקיאותו" של המתלונן בלשון־הקודש היא בקיאות של סידור וגמרא, והעברית החיה והחדשה של עיתוני ארץ ישראל זרה לו — אלא שנוח יותר להאשים את המבטא.