אין דור שאין בו ליצנין

„ליישן" — להחזיק את התבואה באחסון עד שיעלה מחירה; מונח של ממש מהלכות שותפים לרמב"ם (הערה ^*). ההיגיון הספקולטיבי: מחיר החיטה מזנק דווקא בשנת בצורת, כשהיבול דל. לכן, כשגשמי הברכה יורדים בעיתם והיבול משתבח — לכל העולם בשורה, ולאוגרי החיטים אסון. מכאן החתימה: אחרי „היבול הולך וטוב" מצפה האוזן ל„ברוך השם", ובמקומו נשמט מן העט „השם ירחם!" — הקריאה השמורה לפורענות. „מדינת-הים" — ארצות שמעבר לים, חוץ-לארץ.