אין דור שאין בו ליצנין

„מחותן" — קרוב מצד השידוך. הליצן בוצע לשניים את ברכת הבריאה לאדם הראשון, „פרו ורבו ומלאו את הארץ" (בראשית א, כח — הערה ^*): לכלה הצעירה — „פרו ורבו", ברכת הפריון (ומרומז: לא בזכות החתן); ולחתן הזקן — „ומלאו את הארץ", כלומר את האדמה: תפקידך למלא בקרוב את הקבר. פסוק אחד, שכל חצי ממנו נוחת כעלבון מדויק.