אין דור שאין בו ליצנין

מלמד מספר עם תלמידיו על הויות־העולם:

– סתם־אדם לובש חלוק נקי כל ערב שבת, אחרי מרחץ; סתם־עשיר לובש כל יום ויום; רוטשילד לובש שלש פעמים ביום: ערב ובוקר וצהרים; והקיסר – שני חַיָלים מזומנים לו יומם ולילה אחד מלבישו חלוק נקי ואחד פושטו, אחר מלבישו ואחד פושטו.

סתם־אדם שותה טֵה וחתיכת־סֻכָּר לו בפיו; סתם־עשיר שלש חתיכות הוא מטיל לתוך הכוס ושותה; רוטשילד – שלש בפה ושלש בכוס; והקיסר – מְעָרִים לו טֶה לתוך הַפֶּה של רֵישְׁתּוֹר^* ־סֻכָּר, ומשם הוא שותה.

סתם־אדם טח חמאה על־גבי גלוסקה מבחוץ ואוכל; סתם־עשיר – טח מבחוץ ומבפנים ואוכל; רוטשילד– על כל לגימה ולגימה הוא טח מבחוץ ומבפנים ואוכל; והקיסר – שני שרים מזומנים לו ומערוכים בידיהם, אחד טח מבחוץ ואחר טח מבפנים, והוא אוכל.

סתם אדם אוכל סופגניות כמו שהן; סתם־עשיר בחמאה רותחת הוא טובל ואוכל; רוטשילד – כל לגימה ולגימה הוא טובל ואוכל; והקיסר – איצטלה של סופגניות מלבישים אותו וממלאים לו את הכיסים חמאה רותחת, והוא קורע מן האיצטלה, טובל בכיס ואוכל, טובל ואוכל,

סתם־אדם אשתו שומרת עליו שלא יטרידוהו משנתו; סתם־עשיר – חדר לפנים מחדר הוא נכנס, שלא יטרידוהו משנתו; רוטשילד – תריסר משרתים שומרים עליו שלא יטרידוהו משנתו; והקיסר – לגיון חַיָּלים עומדים על פתחו וצועקים: “שֶׁקֶט: הקיסר יָשֵׁן!”

סתם־אדם יָשֵׁן עד הבוקר, קם ואוכל; סתם־עשיר ישן עד עשר שעות, קם ואוכל; רוטשילד ישן עד מנחה, קם ואוכל; והקיסר – יָשֵׁן כל היום וכל הלילה, ואוכל – למחר.