אין דור שאין בו ליצנין

„איגרא" — גג, בארמית. ההיגיון כאן הפוך על ראשו: הנס העצום — עין הרואה מה נעשה בשמים — מובן מאליו למספר, ורק הפרט הטכני, מאיפה מסתכלים, נראה לו טעון יישוב שכלתני — ולכן הרבי טורח לעלות לגג. וכשהמקשן מצביע על הסתירה, הוא ננזף כמי שדורש דווקא ניסים. השכל הישר מגויס לשוליים, והפלא העיקרי נבלע בלי עוררין.