אין דור שאין בו ליצנין

משיחתם של חסידים:

חסיד צעיר: הן על הטובה, כגון חתונה, ברית-מילה וכדומה, והן על הרעה, חלילה, כגון אבילות, “יאהרצייט” וכדומה, שותה אדם מישראל כוס יי"ש. מה טעם יש בדבר?

חסיד זקן: לא הלגימה עיקר, אלא הברכה עיקר. וכשם שאדם מישראל מברך על הטובה כך מברך על הרעה, ואין לך ברכה יפה מזו: “שהכל נהיה בדברו”.

חסיד צעיר: אם-כך, ישתה אדם מישראל כוס מים ויברך “שהכל נהיה בדברו”?

חסיד זקן: הואיל ואדם מישראל משבח את בוראו הן על הטובה והן על הרעה, חלילה, ועל הכל הוא מודה לו ומברך “שהכל נהיה בדברו” – כדאי והגון הוא לכך שייהנה וישתה כוס יי"ש…