אין דור שאין בו ליצנין

כוהנים אסורים להיטמא למת, ולכן אסורה עליהם הכניסה לבית-קברות; כוהנים המטיילים בין קברים הם אפוא בעיני המתלונן שיא ההפקרות הדתית. „פרח!" — קריאת ביטול: שטויות; „מהבל המה יחד" — על-פי תהלים סב, י. החבר אינו מרגיע אלא מקצין: אין כאן שום חילול — הכוהנים של עכשיו אינם כוהנים של ממש, וגם המתים של עכשיו אינם חשובים דיים שתהא טומאתם טומאה. ה„נחמה" הצינית גרועה מן התלונה: לא רק שהדור התדרדר — כבר אין בו לא קדושה לחלל ולא כבוד לבזות.