אשתו הראשונה של שמריל שניטקבר היתה אשה רעה – וגירשה. נשא אחרת, ולא נמצאה אשה רעה כמותה – וגירשה. נשא שלישית, ונמצאה אשה טובה – וגירשה. אמרו לו:
רבי שמריה, מה ראית לגרש את זו, שאשה טובה היא?
החזיר שמריל:
״ומוצא אני מר ממוות את האשה״ * - באשה רעה קוהלת מדבר. נמצאת למד, שסתם-אשה מר כמוות, אבל גם אשה טובה יש בה מקצת סכנת מוות, וטוב לפני האלהים ימלט מכּולן…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
שמריל שניטקבר — לץ עממי נודע, גיבורן של בדיחות רבות. הפסוק שהוא דורש — ״ומוצא אני מר ממות את האשה״ (קהלת ז, כו; הערה *) — ממשיך שם: ״טוב לפני האלהים ימלט ממנה, וחוטא ילכד בה״. מכאן הפלפול: אם הפסוק מדבר דווקא באישה רעה, נמצא שסתם אישה מרה כמוות, ואפילו בטובה יש קורטוב של סכנת נפשות — והרוצה להיות ״טוב לפני האלהים״ נמלט מכולן. פסוק אחד, בהיגיון של מדרגות, מכשיר גירושין מכל אישה שהיא — הטובה בכלל.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
