ההוא שספר לחברו:
– אתמול נכנסתי לרסטורן לסעוד. הרסטורן מזוהם, הסעודה – כמאכל בן־ דרוסאי, וכשקמתי לצאת ושאלתי “כמה?” השיב הַדַּיָּל: “שלשה רובלים”.
– שלשה רובלים? – השתומם חברו. – ואתה שלמת?
– ודאי שלמתי, – החזיר הלה. – אלא מה עשה הקדוש ברוך־הוא? גנבתי אני כף של כסף.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„כמאכל בן-דרוסאי" — ביטוי תלמודי לתבשיל נא למחצה. בן-דרוסאי, על-פי המסורת שברש"י, היה שודד נרדף, שלא יכול היה להתעכב עד גמר הבישול והיה אוכל את תבשיליו מבושלים שליש בלבד (רש"י, שבת כ, ע"א; ולרמב"ם, הלכות שבת ט, ה — חצי בישולם). דווקא האכילה החטופה הזאת הקנתה לשמו מעמד של מידת-יסוד בהלכות שבת: תבשיל שהגיע כבר ל„מאכל בן-דרוסאי" נחשב ראוי לאכילה, ולכן מותר בתנאים מסוימים להשהותו על הכירה מערב שבת (שבת כ, ע"א). המספר, השולף מונח למדני זה לתיאור מנה במסעדה, מסגיר בדרך אגב את עולם בית-המדרש שממנו בא. „מה עשה הקדוש ברוך-הוא" הוא נוסח קבוע בסיפורי חז"ל להתערבות ההשגחה ולעשיית צדק משמים — אלא שכאן ה„נס" מתברר כמעשה ידיו של המספר עצמו: גניבת כף כסף מוגשת כגמול אלוהי מדוד על מסעדה מזוהמת, גרועה ויקרה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
