אין דור שאין בו ליצנין

אורח בא לכפר ונכנס לפונדק לסעוד

– במה אתה סועד? – שאלה הפונדקית.

– בבשר ודגים, – השיב האורח.

– דגים אין לנו, – אמרה הפונדקית. – בכפרנו אין נהר… בשר יש לנו רק משבת לשבת.

– אם־כן, הביאי חמאה, שמנת, גבינה.

– אַיִן, רבי קרוב, – נאנחה האשה. – זה כמה חדלו הַפָּרות את חֲלָבָן.

– אין עצה – תני דג מלוח.

אַיִן, רבי קרוב. בעלי עדיין לא שב מן העיר

– ולחם יש לך?

נעצה בו הפונדקית עינים זועפות ונהמה

– מִיָּמַי לא ראיתי יהודי זולל כזה!