אין דור שאין בו ליצנין

סדר־יומה הקפדני של עיר־המרפא קרלסבד — השכמה, לבוש מהודר, דיאטה רזה ושתיית מי־מעיינות — מתורגם כולו ללוח השנה היהודי: משכימים כמו לסליחות (הנאמרות לפנות בוקר, לפני הנץ), מתהדרים כבשמחת־תורה, רעבים כבצום תשעה־באב, וממהרים אל המים כבראש־השנה, שבו הולכים אל הנהר לומר „תשליך". ומאחר שמימי קרלסבד נודעו בסגולתם המשלשלת, ל„ממהרים אל המים" יש גם פשט גופני בהול למדי.