אין דור שאין בו ליצנין

יהודי בא לפרופסור ושאל את המשרת:

כמה מקבל אדון הפרופסור שכר-ביקור?

אמר לו המשרת:

ביקור ראשון כך וכך, מכאן ואילך – חצי.

וכשהגיע תורו של היהודי, נכנס אל הפרופסור ואמר:

אדוני הפרופסור, הרי זה ביקור ראשון, ומחר אבוא לביקור שני, והלך לו.

[נוסח אחר:

אדוני הפרופסור, הרי זה ביקור ראשון, ובסוף השבוע אבוא לביקור שני.

החזיר לו הפרופסור:

לחינם תטרח ותבוא שנית. דייך שתחזור ותקח את הרפואה של ביקור ראשון.]