אין דור שאין בו ליצנין

פטר אלטנברג חש בלבו והלך לרופא. בדקו הרופא ושאל: מה אתה שותה?

השיב אלטנברג: יין-אוֹפּוֹרטוֹ שני בקבוקים ליום: בין בקבוק לבקבוק – בירה.

מעשן?

סיגרות וסיגריות לסירוגין, משעת-קימה עד שעת-שכיבה: פעמים גם כל הלילה.

קימט הרופא את מצחו, כּח ואמר:

לא נעים הדבר, אבל אין עצה: אתה צריך להדיר עצמך גם מן השתייה וגם מן העישון.

חבש אלטנברג את כובעו וקם ללכת. עיכבו הרופא:

חמישה זהובים שכר-ביקור.

היפנה אלטנברג ראשו אליו והחזיר:

טועה אתה אדוני הדוקטור; אין דעתי כלל לציית לך.