אין דור שאין בו ליצנין

מדרכם של רבנים, שבמכתבים ובשאלות ותשובות הם מפליגים בשבחים זה לזה. ועליהם היה אומר רבי נפתלי־צבי יהודה ברלין (הנצי"ב") מווֹלוֹז’ין: – משל למה הדבר דומה? לסוס שיש לו גרוי במקום שאי…

הנצי"ב מִווֹלוֹז’ין היה אומר: – תלמידי כלם מופלגים בתורה ועתידים להיות רבנים בישראל. במקרא הם בקיאים מתוך הגמרא, ובגמרא הם בקיאים– מתוך “קצות־החושן”……

הנצי"ב מִוּוֹלוזִ’ין היה מקפיד, שחזן יהא גם שוחט, כדי שבעל־כרחו יהא זהיר במצוות: – חזן. – היה הנצי"ב אומר, – דינו כדין שור המועד: "אין לו שמירה אלא – סכין……

במסיבה של חשובי ווילנה התווכחו על חוולסון: הללו דרשו אותו לגנאי, שמומר הוא, והללו דרשו אותו לשבח, שהוא מהפך בזכותם של ישראל. היה שם באותה מסיבה רבי נפתלי-צבי-יהודה ברלין (“הנצי”ב")…

רבי נפתלי-צבי=יהודה ברלין (“הנצ”יב") ורבי יוסי-בּר סולובייציג שימשו בזמן אחד ראשי-ישיבה בוולוז’ין, ודבוּבים היו זה לזה, וגם מובדלים היו זה מזה בדרכי לימודם. גדולתו של הנצ"יב היתה ב…

לסוף נדחה רבי יוסי-בר מפני הנצ"יב מן הישיבה, והטינה שהיתה בלבו על הנצ"יב גדלה עוד יותר. וכשנדפסו “השאילתות” של רב אחאי גאון עם פירושו המפורסם של הנצ"יב “עמק שאלה”, פגע בו רבי יוסי-…

לימים נתפייס רבי יוסי-בּר לנצ"יב, וגם השיא לרבי חיים בנו את נכדתו של הנצ"יב – את בתו של רבי רפאל שפירא, שהיה חתנו של הנצ"יב. אל החתונה באו כמה מגדולי הרבנות, ובשעת הסעודה ישבו והת…

רב קבל על בני-עירו לפני הנצ"יב, שהם אינם נוהגים בו כבוד מחמת שהוא עוסק גם בפרקמטיה, ולהסתלק מן הפרקמטיה אינו רוצה ואינו יכול משום שהוא צריך לה ורואה ברכה בה. אמר לו הנצ"יב" הכל צר…

באחוזה סמוכה לוולוז’ין ישבה אשה עשירה ומרים שרלת היה שמה. פעם אחת, בחורף קשה, שלחה להנצ"יב כמה עגלות טעונות עצים – מתנה לעניים. החזיר לה הנצי"ב מכתב-תודה, וגראש המכתב כתב: “לה…

מצאו בישיבה של וולוז’ין חבורה של תלמידים בטלים מדברי תורה ושוקדים על “הבוקר אור” של גוטלובר. הגיע הדבר להנצ"יב, פסק דינם ואמר: להם תחילת הכתוב עיקר: “הבוקר אור”, ואני אקיים בהם המ…

רבי רפאל הכהן שפירא, חתנו של הנצ"יב, שימש זמן-מה בוולוז’ין משנה ראש-ישיבה להנצ"יב. ושתקן מופלא היה רבי רפאל כל ימיו. אמר לו אחד ממקורביו: רבי, כיצד אין אתה עייף מן השתיקה? החזיר…

כמה שנים קודם מותו של הנצ"יב שימש נכדו רבי חיים סולוביציג משנה ראש-ישיבה לו. ונוהג היה רבי חיים לטייל ארוכות וקצרות עם מופלגי הישיבה כשידו רכובה על שכמם דרך חיבה. ועל תלמידים שנודע…