אין דור שאין בו ליצנין

„פרקמטיה" — מסחר. משל הנצי"ב מבחין בין צורך לזהות: הכול נזקקים למחט מדי פעם, אבל מי שמסתובב בשוק ומחטו בידו מכריז על עצמו חייט. כך הרב: לא המסחר עצמו גוזל את כבודו אלא פומביותו — רב שכל העיר רואה אותו בעסקיו, בעיני הבריות הוא סוחר ולא רב. והתרופה משתמעת: הצנע את המחט.