בריל
ידוע גם כ: ברל
4 בדיחות באוסף
בריל (ברל) — שם־עם רווח לבן־העיירה היהודי הפשוט במסורת ההומור היהודי, כינוי טיפוסי ולא דמות קבועה. בזיכרון העממי הוא אב־טיפוס של התמים המסורבל: המתווך הממולח־כביכול הנופל בבורותו, הבטלן המגושם והשכן המצטדק, שכל מזימותיו הקטנות מתפוגגות בשל שילוב של תמימות וחוסר־מעש.
תיאור בסיוע AI — ייתכנו אי-דיוקים. הבהרות
הופעות
גראף סוויז’ינסקי בא מאחוזתו לעיר וציווה לקרוא אליו למלונו את בּריל, היהודי “שלוֹ”. בּרקה, – אמר לו סוויז’ינסקי, – הגברת פּקדה, שתקנה להּ פוֹקס יפה. יכול אתה לקנות מיד? פשיטא! – ה…
1010אמר בריל לשמריל: תמה אני, למה אומרים הבריות, שהפת נופלת תמיד לקרקע כשהחמאה למטה? הרי נפלה פתי לקרקע והחמאה למעלה. החזיר שמריל לבריל: לא קושיה! חזקה על בטלן כמותך, שמרחת את החמאה…
1381יהודי שנסתתמו לו מעיינות הפרנסה נמלך להתפרנס מן הגזלנות. אמר ועשה: נטל סכין במטבח ויצא ליער. עמד להתפלל מנחה, והנה הלך בא. הרים ידו ורמז להלך, שיחכה עד שיגמור שמונה-עשרה. נסתכל בו…
3131בלילה נשמע קול דופק בדלתו של ייני. הקיץ הייני ושאל: מי שם? נשמע קול מאחורי הדלת: אני, בּרל שכנך. חבית יין אני רוצה. נתעטף הייני, הכניס את בּרל וירד עמו למרתף. שאל בּרל על טיבה…