אין דור שאין בו ליצנין

תלמיד־חכם עני נכנס אצל עשיר ומצא אותו שותה טה. קיבלו העשיר בסבר פנים יפות, מזג לו כוס־טה והקריב אליו קופסת־הסוכר. אל נא תטרח, – אמר האורח והוציא סוכר מכיסו. נתכרכמו פניו של בעל־…

שמעיה בטלן היה קובל ואומר: ארבע וחמש פעמים אני שותה טה כל יום. ומימי לא עלה בידי לשתות כוס טה יפה כזו, שרגילים בה הבריות. אמרו לו: היכי תמצי? החזיר שמעיה: כשאני שותה בביתי, אנ…

שאלו למחודד: השותה טה מתוק וסוכר לו בפיו – על מה הוא נדון? החזיר המחודד: על אחד בפה ואחד בלב הוא נדון.…

כמה בתי-חרושת לסוכּר היו לו לברודסקי ברוסיה; אחד מהם נמצא במקום שלא עברה בו מסילת-ברזל, וקשה היה להביא משם את התוצרת לשוק. יום מימים נודע לו לברודסקי, שהמלכות אומרת לסול מסילת-ברזל…

שאלו לאלכסנדר מושקובסקי המומר: אתה שגם גוי וגם יהודי אתה, שמא אתה יודע, מה בין גוי ליהודי? החזיר מושקובסקי: ודאי אני יודע. גוי, כשהוא צמא שותה שלוש כוסות זו אחרי זו; יהודי כשהוא…

שאלה שאל מפולפל את חברו: טה שאנו שותים, מהיכן הוא נמתק: מחמת הסוכר, שמטילים לתוכו, או מחמת הכפית, שבוחשת בו? החזיר לו חברו: הסברה מחייבת: טה נמתק מחמת הכפית, שבוחשת בו. ראיה לכך…

בולשביקים מפורסמים, שירדו מגדולתם וגלו, ישבו בחבורה וסיפרו זה עם זה. אמר אחד מהם: אני גליתי על שום שהיה לי עסק בסוכּר. אמר השני: ואני – על שום שהיה לי עסק בעורות. טרוצקי ישב ושת…

נולד בן־זכר ובאו ילדים מן “החדר” ל"קריאת־שמע". גמרו לקרוא וחלקו להם סוכּריות, קליות ואגוזים, כנהוג. אחד מן הילדים הצניע בכיסו כל מה שקיבּל, וחזר ופשט יד. אמרו לו: יד זו על שום מ…

ילדי תל־אביב ישבו ודנו בחבורה: מה זה שלג? אמר אחד מן החבורה: שלג הוא סוכּר. קיפּחו ילד שני: חמור! שמא שמעת מימיך על אדם שותה טה בשלג? שאל הראשון:“אלא מה זה שלג?” אמר השני: שלג…

מרגלא בפיו של ראובן־אשר ברודס: שלושה שותפין הן ביהודי: חמישה למאה סוכּר, ארבעים וחמישה – פחד, וחמישים חוצפה. אמרו לו: אנו עדים, שפלוני בן־פלוני העסקן אין בו לא סוכּר ולא פחד? ה…