אין דור שאין בו ליצנין

בעיר אחת של גליל לבוב שִׁמֵּש רב, שהיה מפורסם לגדול בתורה ובחכמה, אבל היה חשוד על מִקַח־שוחד. פעם אחת כתב לו רבי יוסף־שאול הלוי נַתַּנסון, רבה הגדול של לבוב, וסיים את מכתבו: – הכל…

כשבקש רבי צבי־הירש חיות לעלות לכסא הרבנות של זאלקווה שאלו הפרנסים את רבי יעקב־משֻׁלָּם אורנשטין, רבח של לבוב, ורבי יעקב־משולם הסכים. אמר לו רבי מרדכי־זאב בנו: – אבא, תמה אני עליך,…

אברהם־מנדיל מוֹהר בא מלבוב לקוליקוב. בלילה נכנסו אצלו המשכילים לקבל השפעה ממנו, ומעניין לעניין שאלו לו: מה דעתם של משכילי לבוב על ספר הזוהר, אם באמת לרבי שמעון בן־יוחאי הוא, או שר…

רבי שאול, בנו של רבי-רבי השל, שימש ברבנות בקראקוי. יום מימים בא ללבוב ודרש ברבים. היה שם דיין אחד ורבי ברוך שמו. שאלוּ לו, מה דעתו על דרושו של רבי שאול, והשיב: דרוש טוב. למחר דרש…

רבי יעקב משולם אורנשטיין, בעל “ישועות יעקב”, היה עשיר מופלג. פעם אחת בא מלבוב לסטרי והלך להקביל פניו של רבי אריה-ליב הלר, ששימש שם ברבנות והיה עני מדוכא. לאחר שרבי יעקב משולם יצא,…

כשנדפס ספר “ישועות יעקב” של רבי יעקב-משולם אורנשטיין, רבה של לבוב, ריננו אחריו, שכמה מחידושיו גנובים מספריהם של אחרים שקדמוהו. הגיע הרינון לאזניו של רבי יעקב-משולם, נענה ואמר: אין…

רבי יוסף-שאול הלוי נתנסון נתמנה לרב בלבוב ולא בזכות גדולתו בתורה בלבד: סייעה אותו גם זכות עושרו. קרא עליו רבי שלמה קלוגר “המגיד” מברודי: “היכה שאול באלפיו”……

רבי יוסף-שאול נבחר ל"סים" הפולני בקראקוי, וכשהלך לשם נזדמן על-פי מקרה לפונדק אחד עם רבי שלמה קלוגר, וישבו שניהם ועסקו בשיחה של תורה. דרך אגב סיפר רבי יוסף-שאול לרבי שלמה, למה בא לק…

רבי צבי-הירש אורנשטיין, רבה של לבוב, נכנס לבית חסידי סאדאגורה רוקדים וצוהלים ברחוב. אמרו לו: על מה הם רוקדים וצוהלים? השיב רבי צבי-הירש: שמחים הם, שרבי אברהם-יעקב רבם נשתחרר מן…

גליצאי קרתני בא אל הפוליטיקון הלבובי הידוע הד"ר בּיק, וקרא לו “ד”ר אוכּס". אמר לו הד"ר בּיק: לא אוכּס שמי, אלא בּיק שמי. החזיר לו הקרתני: ידעתי שאתה מין בהמה, אבל לא ידעתי באיזו לש…