אין דור שאין בו ליצנין

סדר קלפי של חברא קדישא כיצד? מעמידין את הקלפי על השלחן בבית המדרש הגדול, “הנאמן” מימינה והַדַּיָּן משמאלה. מפשיל “הנאמן” את שרווליו עד למרפק, לקים מה שנאמר “והייתם נקיים מה' ומישר…

סופר־הקהל היה רגיל לכתוב כל המכתבים של “הגביר”, והלה לא שלם לו אפילו פרוטה אחת שכר־טרחה. אמרו לו: – שוטה שבעולם! אם אין הוא משלם, למה אתה טורח וכותב? החזיר הסופר: – ואם לא אטרחו…

בית המדרש הגדול, שבּנוּ החלמאים, בניין מפואר היה, ולחיזוק התקרה החליטו להוסיף לה אמלתרה. עלו ליער שבראש-ההר, נתנו עיניהם באילן גדול, כרתוּהוּ ועשוהו אמלתרה. וכשעמדו להכניסהּ לבניין…

שני חברים לישיבה ולהשׂכלה בסתר פרשו לדרכים רחוקות זו מזו: אחד נעשה סופר עברי מפורסם, והשני השתמד ועלה לגדולה בּרשוּת. לימים נזדמנו שניהם למקום אחד. ביקש המומר לפייס את דעתו של מי-ש…

היה בפטרבורג מומר צנזור לספרי ישראל ושמו ניקנדר זוסמן, ושטוף היה בשתייה. פעם אחת נכנס יחד עם סופר יהודי למסבּאה והזמין יי"ש. כשהביאו לו, מזג כוס גדולה, הצטלב ושתה כוסו בבת-אחת. ראה…

ישראל-איסר לנדא חיבּב את הלשון העברית, ועוד יותר חיבב את הלשון-העברית-הארמית. בלשון זו כתב רוב מכתביו לסופרים עברים, ופעמים היה חותם: “ישראל, אף-על-גב דליכא איסר בהדיה”.…

היתה אסיפה של חכמים וסופרים, ובקרן־זווית של האולם ישבו בחור ובחורה וצחקו זה לזה. הציץ עליהם סופר זקן ואמר לחבריו: רבותי, הביטו וראו: הקדמה יפה לחיבּור……

פין היתה לו מלבינה בווילנה. אמר עליו רבי אייזל: שיבחו של לבן, שלבניו קשות; שיבחו של סופר, שלשונו רכה. וחילופיהם בפין: לביניו רכות ולשונו קשה.…

לסל היה אומר: שני סוגי אנשים אינם מקובלים עלי: סופרים ויהודים, ואני – אוי לי! – גם סופר וגם יהודי……

ארתור שניצלר בא ממסיבה של סופרים ושאלו לו: מה היה טיבה של המסיבה? השיב שניצלר: אילו לא אני, שהייתי שם, הייתי משתעמם מאוד……

מחבר דני קרא בחבורה של סופרים דראמה שכתב אשכנזית ולא עלתה הקריאה יפה, משום שהאשכנזית לא היתה שגורה בפיו כהלכה. היה שם גם היינה וישב כל אותו הזמן ופניו תמוהים. אמרו לו: על מה אתה ת…

סופר אחד, בעל דבבו של ספיר, קינתרו ואמר לו: כל ימיך אתה כותב לשם ממון. ואתה? – שאל ספיר. אני כותב, – השיב הלה, – לשם האמת. החזיר לו ספיר: כך נאה לי וכך נאה לך: אין אדם טורח וכ…