אין דור שאין בו ליצנין

נוסח ציורי יותר מצאתי בכרך החמישי מכתביו המקובצים של בעל-מחשבות, "אונטערן ראד" (פאריס 1927, עמ' 69): יענקל השומר היה ממונה על שמירת החנויות בלילות. כל הלילה היה יושב ומנמנם, ומזמן לזמן השמיע קולו הרעשן שבידו. בוקר אחד קמו החנונים משנתם ומצאו כל החנויות שדודות. התחילה יללה גדולה וקראו את יענקל. בא ומסר מודעה: "אני ונפשי נקיים. ישבתי על מיפתנה של חנות בצד השוק. נסתכלתי וראיתי: מחנה של גנבים באה בעגלות. צחקתי לתוך שפמי: סבורים הם הגנבים, שאין כאן שומר ; תיכף ישמעו קולו של הרעשן. פרצו הגנבים את החנויות והריקו אותן ועלו לעגלותיהם. ואני – צחוק מחלחל בקרבי. קמתי ופתחתי פה לרעשן: אחת, שתיים, שלש – ומיד פרשו הגנבים – ימח שמם ! – מגלביהם, וסוסיהם טסו כנשרים... עכשיו שיפטו נא אתם, מה אני אשם?"...