אין דור שאין בו ליצנין

שני יהודים, אחד ווארשאי ואחד חלמאי:

ווארשאי: שלום-עליכם!

חלמאי: עליכם-שלום!

ווארשאי: כמדומה, שחלמאי אתה?

חלמאי: הן, חלמאי אני…בחלם נולדתי ובחלם אני גר כל ימי.

ווארשאי: אם-כן, הגידה נא לי, מה שלומו של רבי הירשל החלמאי? סימנו – קיטע הוא.

חלמאי: רבי הירשל החלמאי? קיטע?…איני יודע אותו.

ווארשאי: היכי תמצי, שאין אתה יודע אותו? בחלם הכל יודעים אותו. זבלגן הוא.

חלמאי: רבי הירשל החלמאי? קיטע וזבלגן?…לא, איני יודע אותו.

ווארשאי: הא כיצד? חלם כּוּלהּ יודעת אותו…שׁבר לו מימין ומשמאל וחטוטרת לו מפנים ומאחור.

חלמאי: אה! רבי הירשל החלמאי, קיטע וזבלגן, שׁבר לו מימין ומשמאל, וחטוטרת לו מפנים ומאחור! ודאי אני יודע אותו. אפילו תינוקות שבחלם יודעים אותו. יהודי יפה…