בדיחה 1108
ערב-שבת ירד מלמד אל הנהר לרחוץ וּשטפוֹ גל. מיד קפץ אחריו שחיין לתוך הנהר, תפס לו בזקנוֹ ומשׁה אותו מן המים.
למחר בּירך המלמד ברכת-הגומל ונדר נדר:
מכאן ולהבא לא ירחץ בנהר אלא אם-כן ילמד לשׂחוֹת תחילה…
ערב-שבת ירד מלמד אל הנהר לרחוץ וּשטפוֹ גל. מיד קפץ אחריו שחיין לתוך הנהר, תפס לו בזקנוֹ ומשׁה אותו מן המים.
למחר בּירך המלמד ברכת-הגומל ונדר נדר:
מכאן ולהבא לא ירחץ בנהר אלא אם-כן ילמד לשׂחוֹת תחילה…
י״י יהודה (״משלי־ערב״ א׳, ירושלים תרצ״ב, סי׳ 693, עמ׳ קנ״ז) מביא פתגם עממי גרמני: ״לא אבוא במים אלא אם־כן אדע לשחות תחילה״. ביקשתי פתגם זה בקובצו של וילהלם בורכארדט, ״Die sprichwörtlichen Redensarten im deutschen Volksmund״, ליפציג 1888, וגם בקובצו של פרנץ טטצנר, ״Deutsches Sprichwörterbuch״, ליפציג, הוצ׳ רקלַם, – ולא מצאתי.
ספר הבדיחה והחידוד — ציונים (לסי' 1108, עמ' 35) · תמלול מפעל בן-יהודה
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„ברכת הגומל" — ברכת ההודיה שמברך מי שניצל מסכנה. הנדר נשמע אחראי להפליא, אלא שלשחות לומדים רק במים: מי שנשבע לא להיכנס לנהר עד שידע לשחות נעל את עצמו בחוץ לעולם. דרויאנוב מציין שקיים פתגם עממי גרמני זהה — „לא אבוא במים אלא אם כן אדע לשחות תחילה" — שהבדיחה הופכת מאמרה על תנאי בלתי־אפשרי לכלל חיים ממשי של שוטה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓