אין דור שאין בו ליצנין

„מחר יהיה עפר לחמך" — בקרוב תמות ותיקבר; „תש" — נחלש. תשובת הזקן היא פלפול על דיני הכהונה שבויקרא כא: כוהן הדיוט (כוהן רגיל) אסור לשאת גרושה, וכוהן גדול אסור אף באלמנה ומצוּוה לשאת דווקא בתולה. הזקן ממציא לדינים „טעם" משלו: הגרושה חשודה כ„קנתרנית" — רבת־מדנים שבעלה לא יכול היה לחיות עמה; והאלמנה כ„קטלנית" — אישה שבעליה מתים עליה, ולפי אמונת העם מסוכן לשאתה. ומכאן ההיקש החצוף: אם הקב"ה אוסר את המסוכנות על הכוהנים מרוב אהבתו אותם, הרי הוא, שאוהב את עצמו לא פחות, רשאי לדרוש לעצמו בתולה.