אין דור שאין בו ליצנין

סיטוני ווילנאי קרא לסוכנוֹ החדש ושלח אותו לעיירה הסמוכה, לבולטרימנץ, לגבות חוב מלקוח, שהעביר זמן השטר ולא פרע.

קודם שיצא הסוכן לשם אמר לו בעליו:

תן דעתך, שלא תהיה בהול יותר מדי. כשתבוא לבולטרימנץ תשתה קהווה תחילה, כאדם שדעתו זחה עליו. אחר-כך תצא לשוק, תחקור ותדרוש כמסיח לפי תומו על לקוחנו זה שמא אפשר להיפּרע ממנו בעל-כורחו. לסוף תסור אליו ותשתדל להוציא מפיו מה שטמון לו בלבו. וכשיתברר לך כמה הוא אומר לשלם, תשלח לי טלגרמה.

נסע הסוכן, ולמחר באה טלגרמה מאתו:

“בבולטרימנץ אין קהווה. מה לעשות?”