אין דור שאין בו ליצנין

בחבורה של יהודים סיפרו על עניים, ששיחקה להם השעה ונעשו עשירים. סיפרו וסיפרו עד שהגיעו לרוטשילד: חלפן עני היה מאיר־אנשיל בנערותו, ובזקנותו השכימו מלכים ושרים לפתחו. נענה אחד מן החב…

רצונך, רבי יהודה, שתחיה עולמית? – אמר מדכי חבד ליודל אופאטוב. – קוּם ועקור דירתך מווילנה לבולטרימנץ. ליגלג עליו יודל: מדכי, כלום מלאך־המוות אין לו שליטה בבולטרימנץ שלך? החזי…

היה מעשה וּוילנה מרדה בפרנסה התקיף, ביודל אופאטוב, והודיעה לו, שמכאן ואילך אין מרותו עליה. רגז יודל, הכה באגרופו על השלחן וקרא: – תשק לי וילנה כֻלה באותו מקום!… ובלילה, אחרי חצות…

משום בטול־תורה לא היה הגר"א מצטרף לישיבותיהם של פרנסי־הקהלה אלא אם כן עמדה על הפרק תקנה חדשה לצורך הצבור. פעם אחת הוזמן לישיבה כזו, וכשבא שמע, שהפרנסים אומרים להטיל אסור על הקבצנים…

רבי דוד מנובוהרודוק, בעל “גליא מסכת”, חי חיי־עוני והיתה אשתו תובעת ממנו תמיד, שיבקש הוספה על שכרו. פעם אחת התרגז רבי דוד ואמר לה: – כיצד אבקש הוספה והקהלה קטנה ועניה? התרגזה גם אש…

כשהיה רבי שבתי כהן, בעל “הש”ך", פרנס בווילנה, נתן עינו ברבי משה רבקה’ס, בעל “באר־הגולה”, למַנּוֹתוֹ חזן בבית־הכנסת הגדול, מחו חבריו ואמרו לו: – רבי משה אין לו קול. החזיר רבי שבתי…

ישראל קופר עמד בווילנה בשוק וספר עם חבורה של בעלי־בתים. פתאום זנק כלב מאחת החצרות והתחיל נובח. לגלג אחר מן החבורה ואמר: – סִמָּנֵי חזן יש בו. החזיר קופר: – חלילה! נביחתו נביחת ב…

איזיק־מאיר דיק וגבריאל בנו טילו ברחוב־היהודים בוילנה, עד שהם מטילים הגיע לאזניהם קול־דברים יוצא מבית אחד" – עכשיו נלך לנקבות" – אבא! תפס גבריאל לאיזיק־מאיר בידו. – שמעת? לגלג על…

מחבר הביא לרבי יחזקאל־פיבל, המגיד הווילנאי המפורסם, פֵּרוש שחבר לרש"י והתפאר לפניו, שיש בידו הסכמות מאת כמה גדולים, וְכֻלם מרבים בשבחו וקוראים לו “גאון”. עִיּן רבי יחזקאל־פיבל בּפּ…

מחבר הביא לרבי אָבֶּלי פּוֹסְבִילֶר, רבה של וילנה, פְּרוש שכתב לספר מִשְׁלֵי ובקש מאתו הסכמה. עִיַן רבי אבלי בפֵּרוש ואמר למחבר: – מוטב, שהיית כותב פרוש לספר איוב. תמה המחבר: –…

יום טוב ליפמן צונץ היה אומר: – “ספוד” בהפוּךְ־אותיות – דפוס"; “רְקוֹד” בהפוך־אותיות – “דרוק”. וזה רֶמֶז שֶׁרָמז שלמה: “עת ספוד ועת רקוד”– הכותב עברית לעברים והוא טעון “דפ…

שניים שנזדמנו לספסל אחד בקרון־הרכבת. פתח אחד ושאל: יהודי מהיכן? החזיר לו השני: מווילנה אני בא, וללודז אני נוסע. פרנסתי – חנות לאריג. שמי אברהם ושם משפחתי כץ, אבל במקומי קוראים ל…

בתחנה שבין קובנה לווילנה עלה יהודי לרכבת, תפס לו מקום וכמנהג־ישראל נכנס תיכף ומיד בדברים עם שכנו, שישב ממולו: יהודי מהיכן? מקובנה. ולהיכן? לוילנה. הבהיקו פניו של הראשון: אשרי…

עם חשיכה, כשיצאה הרכבת מווילנה לווארשה דרך ביאלוסטוק, נכנס למחלקה השלישית אדם אחד מן המחלקה הראשונה, ניגש ליהודי לבוש בגדי־עניים ושאל: דודי, עד היכן אתה נוסע? עד ווארשה, – השיב ה…

רבי אייזל חריף חלה, והביאו אליו רופא מפורסם מווילנה. בדקו הרופא ואמר: אין עצה לנגד חרבו השלופה של מלאך-המוות. לא היו ימים מועטים ואותו רופא מפורסם פגש את רבי אייזל מתהלך ברחובותי…

ברכבת היוצאת מווארשה לווילנה נוסעים בתא אחד זקן אחד וצעיר אחד, וכיוון שהרכבת מנגיעה לתחנה, מיד קופץ הזקן ורץ לקופה, קונה כרטיס עד לתחנה הסמוכה ושב לרכבת עייף ויגע, וכך הוא עושה בכל…

אחר מחובשי בית-המדרש הביא מפה גיאוגרפית ופרשה לפני חבריו על השולחן. מיד הסמיכו כולם ראשיהם זה לזה, והוא הוליך אצבעו על פני המפה וברוב התפעלות קרא: הנה לונדון, פאריס, וינה, ברלין……

אורח התהלך ברחובות וילנה והגיע לחנות מוכרת דלוסקמות. נטפל אליו בעל-החנות והתחיל משדלו, שיקנה דלוסקמה. אמר לו האורח: מה צורך יש לי בה? השיב לו בעל-החנות: אין לך דבר שווה לכל נפש…

סיטוני ווילנאי קרא לסוכנוֹ החדש ושלח אותו לעיירה הסמוכה, לבולטרימנץ, לגבות חוב מלקוח, שהעביר זמן השטר ולא פרע. קודם שיצא הסוכן לשם אמר לו בעליו: תן דעתך, שלא תהיה בהול יותר מדי.…

שוטה שבעולם! – קינטר יהודי דרומי ליהודי ליטאי. – אודיסה שלנו הוא מדמה לווילנה שלו. אתם הווילנאים כל מאכלכם גריסים וציר של קישואים, ומשקה אין לכם אלא מים מן הנהר. ואילו אנחנו באודיס…

במסיבה של חשובי ווילנה התווכחו על חוולסון: הללו דרשו אותו לגנאי, שמומר הוא, והללו דרשו אותו לשבח, שהוא מהפך בזכותם של ישראל. היה שם באותה מסיבה רבי נפתלי-צבי-יהודה ברלין (“הנצי”ב")…

סוחר יהודי מיוצאי גרמניה היה בווילנה ושמו הימן. ורע היה האיש לבריות ורע למקום. לסוף המיר. פעם אחת פגש אותו ישעיה’קה פייפר בשוק ואמר לו: שלום, רבי המן. כעס המומר החדש: הימן שמי ו…

שדכן הציע לחשוב אחד מחשובי ווילנה כלה מק"ק מאזפּבקה בשביל בנו והפליג בשבחיה שׁל הבתולה. לא סמך אותו חשוב על עדותו של השדכן ונסע לשם, כדי לחקור ולדרוש על טיבה של המשודכת. חקר ודרש,…

יודל אופאטוב שידך את בתו לנכדו של רבי חיים-נחמן פרנס. כשהגיע יום-החתונה הלך מדכּי חבד לאופאטוב ואמר לו: לחתונת נכדו של רבי חיים-נחמן פרנס ודאי יבואו כל הרבנים וגדולי-התורה שבווילנ…

חשוב אחד מחשובי ווילנה היתה אשתו מצערת אותו. ביקש ליתן לה גט וסירבה לקבל. פעם אחת פשטה שמועת-שווא, שסוף- סוף נפטר מאשתו הרעה וגירשה. שמחו חבריו ושדכן אחד נזדרז ובא לשדך לו אשה חדשה…

אד"ם הכהן שימש בשעתו ראש בית־המדרש לרבנים בווילנה. פעם אחת נודע לו, שתלמיד אחד מכר לחברו חלקו לעולם־הבא בשני כעכים. שלח אחריו וגינה הרבה את המעשה אשר עשה. ולבסוף אמר לו אד"ם הכהן:…

אד"ם הכוהן הנהיג בווילנה מנהג משובח, שהמשכילים יקבעו כל יום עתים למקרא. יום ראשון פתחו המשכילים בבראשית, ומיד נתחבטו בפירושו של פסוק ראשון: אם לפרשו כרש"י או לפרשו כמפרשים אחרים. ה…

אפיקורס קרתני בא לווילנה, נכנס אצל אד"ם הכוהן ושפך לבו לפניו: על כל העבירות שבתורה עבר, ולא נהנה. מה תקנה יש לו? החזיר לו אד"ם הכוהן: עבירות אין בהן ממש. עיקרו של דבר הוא – שתשנ…

אד"ם הכוהן חלה ונכנסו אצלו משכילי ווילנה לבקרו. מצאו אותו כשעיניו עצומות ושפתותיו לוחשות, ואמרו לו: ילמדנו רבנו, מה שפתותיו לוחשות? אמר להם הזקן החולה: עם נפשי אני דן. את המת ק…

ב"צדקה גדולה" בווילנה דנו על בניין בית־מרחץ ציבורי, שיעמוד לדורות. שניים מזקני הגבאים התנגדו וטענו: שמא מחר יבוא משיח, מה רשות יש לנו להוציא כסף־הציבור חינם? היה שם אייזיק־מא…

אפיקורס קבל לפני חברו: הרבה חכמים אבדו לו בבת־אחת. אמר לו חברו: פרש דבריך. פירש הראשון: הייתי בווילנה, נתוודעתי לחכמיה וראיתי שכּולם טיפשים. הלואי ולא ראיתי אותם! נענה חברו ו…

מדכּי חבד ניגש לביתו של עשיר ידוע בווילנה והתחיל מזמן עצמו למה שמברכים אחריו ״אשר יצר״. הציץ עליו העשיר בעל־הבית וצעק: שלי הוא הבית, ואין אדם רשאי להשתמש בו לכך. עשה מדכּי מה שעש…

טינה גדולה היתה בלבו של הצנזור הקושטנדיני על בן-אומנותו הצנזור הווילנאי: כל מקום שהווילנאי מצא בספריהם של ישראל דיבור חריף כנגד הגויים הוסיף הערה משלו: “אישמעאלים קאי”. צפן הקושטנד…

ביש-גדא היה מדכי, ומימיו לא ראה ברכה במעשה-ידיו. נמלך והלך אל הפרנס ואמר לו: אם אתה מפרנסני מקופת-הקהל – מוטב, אם לאו, – אני נעשה כבען. שחק הפרנס ואמר: מה איכפת לי, אם אתה תיעשה…

יותר משנהג רבי אליהו ווילנה (הגר"א") כבוד ברבותיו שלימדוהו ש"ס ופוסקים, נהג כבוד במלמד דרדקי, שלימדו אלף-בית. אומר היה רבי אליהו: הללו, שלימדוני ש"ס ופוסקים, אפשר שטעו בפשטם של דב…

רבי יעקב קראנץ המגיד מדובנה חביב היה על הגר"א. פעם אחת בא רבי יעקב לווילנה, ועד שהספיק לנוח מטילטול הדרך נכנס אצל הגר"א. נתן לו הגר"א שלום ואמר לו: רצונך, רבי יעקב, שתאמר לי משל י…

דייגי ווילנה הפקיעו שכר הדגים, ורוב הציבור לא יכול לעמוד ביוקר זה, והעניים לא היה בידם לקנות דגים לכבוד שבת ויום-טוב. שלח המגיד רבי יחזקאל-פייבל לקרוא את הדייגים והתרה בהם: אם יחז…

אשה מפוחמת נכנסה אצל רבי אבּלי פוסבילר, רבה של ווילנה, ושאלה בפיה: רבי, מה צריכה אני להכין היום לסעודה? החזיר לה רבי אבּלי: לכי לביתך ועשי אטריות. לאחר שיצאה, אמר רבי אבּלי לתל…

אמר רבי אייזל: תמה אני, שהבריות קוראים לי “הרב מסלונים”, ואין הם קוראים לי “הרב מווילנה”. לו יהי, שווילנה אינה רוצה בי, אבל אני רוצה בה ואילו סלונים – היא אינה רוצה בי, ואני איני…

רבי אייזל בא לווילנה ושלח פיתקה למשכיל ידוע, שהיה נוהג להקדים לפתחן של נקיבות, שיבוא אליו. סירב המשכיל ואמר לשליח: אם יש להרב צורך בי, יטרח ויבוא אלי. חזר רבי אייזל ושלח לו פיתקה…

רבי אייזל בא לווילנה ונכנס אצל שמואל-יוסף פין עורכו של עיתון הכרמל: ספר ביקש להדפיס בדפוסו של פין. עד שישבו שניהם ונשאו ונתנו בדבר, נכנסה אשתו של פין, ואף היא נצטרפה לשיחה. הקפיד…

פין היתה לו מלבינה בווילנה. אמר עליו רבי אייזל: שיבחו של לבן, שלבניו קשות; שיבחו של סופר, שלשונו רכה. וחילופיהם בפין: לביניו רכות ולשונו קשה.…

וועידה של חובבי-ציון, שהיתה בווילנה בקיץ תרמ"ט, היה רבי שמואל ראש המדברים. השתתף באותה ועידה גם רבי דוד טבלי כצנלבוגן, רבי של ווירבאלן בעת ההיא ומחמת סיכסוך שנפל בינו לבין רבי שמוא…

אייזיק־מאיר דיק היה אומר: ישראל זהירים במנהגים, ואילו מצא אדם סגולה בדוקה כנגד המוות, היה בית־דין הגדול שבווילנה מחרים אותו, משום – “ונוהגין למות”……

במסיבה של משכילי ווילנה נשאלה שאלה: נאמר במשה “ולא ידע איש את קבורתו”. ומה היה, אילו ידעו ישראל את קבורתו? אמר אחד מן המסיבה: היו ישראל עושים אותו אלהות. אמר שני: היו ישרא…

משה רוזנסון, עשיר מופלג בווילנה, התקין לו מצבה בחייו והירבה בדברי שבח על עצמו. ובווילנה שנאו אותו, שהוציא כמה ספרים להטות לבם של ישראל לנצרות, וחשש רוזנסון, שהגבאים של “צדקה גדולה”…

הילל־נח מגיד־שטיינשניידר כתב ספר על גדולי ווילנה ושמו “עיר־ווילנה”. ולמה נקרא שמו כך, ולא נקרא שמו “גדולי־ווילנה” כפי שהיה ראוי לו? משום מעשה שהיה. מעשה והביא המחבר את כתב־היד…

היתה לו ליהודי מאפיה וקרא לה: “מאפיה אשכנזית”. פרצה המלחמה ובא הפריסטאב וציווה: “אשכנזית” למחוק! מחק היהודי וכתב: “ווארשאית”. נפלה ווארשה ובא הפריסטאב וציווה: “ווארשאית” למחוק!…

ליליינטל ביקש להטות לבם של ישראל להשכלה ולבתי-ספר של הרשות. אמרו לו: כל-זמן שווילנה לא תסכים, לא יעלה בידך ולא כלום. שמע ליליינטל והלך לווילנה. עשה שם כמה ימים, התהלך ברחו-בותיה הצ…

קוחאנוב, נציבה של ווילנה, הודיע לגבאים של “צדקה גדולה”, שהוא מבקש לראות את בית- הכנסת הגדול, ומיד ציוו הגבאים לנקות ולטהר את הבית ואת החצר, שלא ליתן פיתחון-פה לאותו רשע לקטרג. בא ק…

משכילי ווילנה ישבו ודנו: למה הצריך הקדוש ברוך-הוא את ישראל בשעת מכת-בכורות, שיתנו סימנים של דם בבתיהם? כלום אין בתי-ישראל מצויינים בקופות האשפה שלפניהם? היה שם הזקן אד"ם הכוהן ותיר…