אין דור שאין בו ליצנין

בּוּר עשיר קנה לו מקום בכותל מזרח, בין הרב ובין אחד מחשובי-הקהילה. כשעלה ראשונה למקומו הסתכל ברב וראה, שפניו רעים והוא נאנח. אמר לו:

רבי, על מה אתה נאנח?

החזיר לו הרב:

טחוֹרים, לא עליך.

חזר הבּוּר ונסתכל בחשוב שׁכנוֹ וראה, שפניו עטופים מטפחת, ואף הוא נאנח. אמר לו:

על מה מעלתו נאנח?

החזיר לו החשוב:

שׁיניים, לא עליך.

נמצא הבּוּר למד: סימניו של אדם, שמקומו במזרח – מיחוש ואנחה.

למחר עטף גם הוא פניו במטפחת, עלה למקומו בכותל מזרח ונאנח.

אמר לו שׁכנוֹ החשוב:

על מה אתה נאנח?

החזיר לו הבּוּר:

טחוֹרים, לא עליך…