אין דור שאין בו ליצנין

„כותל מזרח" — שורת הכבוד שליד הרב, שעשירים קנו בה מקום. כיסוי הראש בטלית בשעת התפילה (ולא רק על הכתפיים) נחשב מנהג של למדנים ויראי־שמים, והעשיר החדש מאמץ אותו כתחפושת. הרב לוכד אותו בהיקש מעגלי שכולו עקיצה: כיסית ראשך — משמע („שמע־מינה" בלשון הלימוד) למדן אתה; ואיך למדן אינו יודע שעם־הארץ אינו מכסה ראשו בטלית? התחפושת עצמה מסגירה את הבור, והרב קורא לו „עם־הארץ" בלי לומר זאת במפורש.