אין דור שאין בו ליצנין

עשיר שׁידך בתו לדוקטור “בּוּר דאורייתא”. שבת ראשונה אחרי התנאים ביקש אבי-הכלה את החתן, שילך עמו לבית-הכנסת להתפלל. מתחילה סירב החתן, וכשראה שהכלה מצטערת, קם והלך. נכנסו לבית-הכנסת ואמר אבי-הכלה לקוֹרא:

עלייה לחתני!

שמע החתן ומצא רגע-כושר ללחוש לקורא:

איך צורך… שלושה רובלים תקבל…

נמלך הקורא בדעתו:

"אם לא אשמע לחתן, אקפח שלושה רובלים, ואם לא אשמע לנקמן זה אקפח עולמי ".

עמד וקרא את החתן לעלות לתורה. עלה החתן נבוך ומבוייש, הרכין ראשו כלפי התורה ולחש בטרוניה מרובה:

מה זאת עשית לי? בפירוש אמרתי, שתקבל שלושה רובלים…

א-מ-ן! – נענה מיד הקורא כלאחר ברכה, והתחיל קורא בתורה.

סיים הקורא והרכין החתן שוב ראשו כלפי התורה ולחש בהנאה מרובה:

חרוץ כמותך דינו שיקבל חמישה רובלים, ולא שלושה…

א-מ-ן! – חזר הקוֹרא ונענה אחריו…