איכר הביא מן הכפר לעיר דוּד שׁבוּר ונכנס אצל חנווני להחליפו בדוד חדש. הניח החנווני את השבוּר בכף-מאזניים ונמצא משקלו פחות עשר ליטראות לגבי מה שהיה בביתו של האיכּר.
תמה האיכר:
פּחת זה מהיכן?
הסביר לו החנווני:
הדוּד שלך יבש בדרך מחמת חום-היום, ומכאן הפּחת. תדע, שכך: כשתבוא לביתך יימצא גם הדוד החדש שאני מוכר לך חסר ערך עשר ליטרות לגבי משקלו עכשיו. אף הוא ייבש בדרך…
וכך היה. צהבוּ פניו של האיכר ואמר לאשתו:
עכשיו אני יודע, שאותו חנווני אדם מהימן הוא…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„דוד" — קלחת מתכת; „ליטרה" — יחידת משקל, כחצי קילוגרם; „פחת" — חוסר במשקל. ההחלפה נעשית לפי משקל המתכת, ומאזני החנווני שוקלים בחסר קבוע. ההברקה: הוא מלביש על הרמאות „חוק טבע" — דודים מתייבשים בחום הדרך — ומנבא שגם הדוד החדש „יתייבש". הנבואה מתקיימת כמובן (מאזני הבית של האיכר ישרים), והראיה הניצחת לרמאות נהפכת בעיני הכפרי התמים להוכחת יושרו של הרמאי.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
