שמעון ולוי אחים, ונדונים הם בערכאות על ירושת אביהם.
ערב יום-הדין, אמר שמעון לפרקליטו:
החזיר לו הפרקליט:
חלילה לך מעשות כך! נקי-כפיים הוא, ואם דורון תשלח לו יכעס ויצדד בזכות בעל-דינך.
למחר עמדו האחים לדין וזכה שמעון. כשיצאו הוא ופרקליטו מבית-הדין אמר לו הפרקליט:
יפה עשית, שנשמעת לי. אילו שלחת לו דורון, לא היית אתה זוכה בדין.
צחק שמעון והחזיר:
יפה עשיתי, שלא נשמעתי לך. שלחתי לו דורון – משמו של לוי…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„ערכאות" — בתי-המשפט של המדינה; „דורון" — מתנה, כלומר שוחד; ו„שמעון ולוי אחים" — הד לבראשית מט, ה. שמעון קיבל את אזהרת הפרקליט ברצינות גמורה: דיין ישר אכן יכעס על משחד ויפסוק נגדו — ולכן שלח את השוחד בשם אחיו-יריבו. יושרו של הדיין הופעל בדייקנות ככלי-נשק.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
