אין דור שאין בו ליצנין

„מהר"ם שיף" ו„פני-יהושע" הם שניים מחיבורי הפלפול הנודעים על התלמוד, שראשי-ישיבות שאבו מהם חידושים לשיעוריהם; „הדיוט" — בור, עם-הארץ. תשובת ראש-הישיבה נשענת על הבחנה אמיתית: הנוטל רעיון מספר — הספר „אינו חסר כלום", ואילו הנוטל כפות כסף מחסיר את בעליהן ממש. אלא ש„כשאני גונב, בדין אני עושה" הוא משפט שמודה בגנבה תוך כדי הצדקתה — ראש-הישיבה מזכה את עצמו באותה נשימה שבה הוא סוטר לתלמידו.