אין דור שאין בו ליצנין

איכּר הביא למשרפת-יי"ש של יהודי הרבה שׂקים תפוחי-אדמה למכירה, ודרש בדמיהם דינר לכל שׂק. הסכים היהודי ואמר לו:

הרי פי-המרתף וּלשׁם תשפוך את תפוחי-האדמה. כנגד כל שׂק אניח על השולחן פרוטה אחת, ולפי מספר הפרוטות נדע מספר השׂקים.

הסכים האיכר. התחיל שופך את תפוחי-האדמה לתוך פי-המרתף, והיהודי מניח כנגד כל שׂק ושׂק פרוטה על השוּלחן. נמלך היהודי והיפנה בּכוונה ראשו לצדדים, ומייד פשט האיכר ידו, גּנב כמה פרוטות מעל השולחן והצניען בכיסו…