אין דור שאין בו ליצנין

„אזרח-סיביריה" — מי שהוגלה לסיביר, ששימשה מקום עונשם של גזלנים ורוצחים (הערה ^*). לגוסס נהוג להקריא את הווידוי שלפני המוות, ובו רשימת חטאים לפי סדר האל"ף-בי"ת: אשמנו, בגדנו, גזלנו… על ההודאות הכלליות החולה חוזר ברצון, אבל „גזלנו" — הודאה במקצועו ממש — נתקעת בגרונו. חייו כפושע לימדוהו שלעולם אין מודים באשמה, והוא שומר על זכות השתיקה גם מול בית-דין של מעלה, ואפילו במחיר קבורה בסיביר, הרחק מקבר ישראל.