אין דור שאין בו ליצנין

רבי יודל שדכן היה אומר:

תמה אני על הבחורים של עכשיו, שהם מדייקים לישא דווקא נשים יפות. למאי נפקא-מינה אם יפת-תואר היא האשה, או שמכוערת היא? בשעת שׁינה אין אדם רואה את אשתו; בשעת אכילה אדם מסתכל בקערה, ולא באשתו; בבית-המדרש אין דעתו של אדם לאשה, ובחנות ודאי וּודאי אין דעתו של אדם פנויה לאשה. אלא מה, לא בשעת שינה ולא בשעת אכילה, לא בבית-המדרש ולא בחנות? לשעה קלה זו אדם יוצא מן הבית, ומה איכפת לו, אם מכוערת היא אשתו שבבית?…