אין דור שאין בו ליצנין

על-פי הגמרא (סוטה ב ע"א), ארבעים יום קודם יצירת הוולד יוצאת בת-קול ומכריזה „בת פלוני לפלוני" — הזיווגים נגזרים בשמים. רבי הירש לוין, רבה של ברלין, מזכה את בנו: לו יש תירוץ מצוין — השעה דחוקה והוא זקוק לכסף. הכעס מופנה כלפי מעלה, אל המלאך המכריז: לו אין חובות ואין שעה דחוקה, ובכל זאת גזר שידוך של ירידה במעמד. כך ניצל כבוד המשפחה בדרך הלמדנית ביותר — האשמה עוברת לשדכן השמימי, היחיד שאין לו שום תירוץ.