אין דור שאין בו ליצנין

״נידוי״ — חרם, הרחקה מן הקהילה; ״אילמלי יד ישראל תקיפה״ — אילו היה בידי היהודים כוח לאכוף עונשים; ״ממזר״ — הנולד מניאוף או מגילוי עריות, עלבון הפוגע בכשרות הלידה. תשובת האב החריף היא עקיצה על חשבון אשתו-שלו: אין צורך בחרם — די שהמעליב יראה את האם, ומראֶהָ ישכנע אותו מאליו ששום גבר זר לא חטא עמה, ואם כן הבן ודאי אינו ממזר. וכך, אגב הגנה על הבן, מדגים האב בדיוק את החריפות שאלוהים לא חלק לבנו.