ההוא שבא אל הרב שבעירו:
את אשתו הוא מבקש לגרש.
אמר לו הרב:
מה דבר רע מצאת בה?
השיב הלה:
רבי, אשה כּשירה היא, אבל מכוערת.
קרא הרב לרבנית שתבוא, וכשנכנסה אמר לאותו איש:
הסתכל בזו, ועמה אני יושב יותר משלושים שנה ואיני מגרשה.
החזיר לו האיש:
רבי, עליך כבר אמרו חכמים: ״כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו״ *, ואילו אני אינני לא רב ולא גדול, אלא אדם פשוט…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
״כשירה״ — הגונה וישרה. ״כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו״ הוא מאמר מהגמרא (סוכה נב ע״א): ככל שאדם גדול יותר בתורה, כך יצרו — וכוח עמידתו בו — גדולים יותר. הרב מביא את עצמו כדוגמה חיה: הנה הרבנית, ושלושים שנה איני מגרשה. האיש הופך את הדוגמה נגדו — לסבול אשה כזאת דרוש כוחו של אדם גדול, ואילו הוא אדם פשוט. במשפט אחד הוא גם פוטר את עצמו, גם מחניף לרב — וגם רומז שהרבנית מכוערת עוד יותר מאשתו.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
