אין דור שאין בו ליצנין

הבדלה נערכת במוצאי שבת, והצירוף ״במוצאי מנוחה״ — בצאת יום המנוחה — לקוח מפיוט הסליחות המוכר ״במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה״. הבעל דורש אותו כפשוטו: בואה של אשתו הוא מוצאי מנוחתו שלו — תמו ימי השקט שמצא בעיר האחרת — ואם כן זהו בדיוק זמנה של הבדלה, שגם שמה אומר את משאלתו: להיבדל ממנה.