אין דור שאין בו ליצנין

אב בא-בימים הוכיח את בן-זקוניו, שהוא מאחר לשוב לביתו כל לילה ולילה. התנצל הבן והשיב:

אבא, חדוות עלומים בי וחפץ חיים אני.

זקף בו האב עיניים תמיהות ושאל:

מה רבותה היא זו? כל אדם חפץ חיים. אף אני חפץ חיים. אבל כלום אדם חי בלילה? אדם חי ביום, ובלילה הוא ישן…