יהודי תושב מאזפּבקה בא לבנו, שישב בווארשה, ולהנות אותו יצא הבן עמו להראות לו את הכרך הגדול. הגיעו לבניין מפואר והתחיל האב מתחכך בשתי ידיו מרוב התפעלות. כּיהה בו הבן ואמר לו:
אבא, אינה דומה ווארשה למאזפבקה; בווארשה אין אדם עומד בחוץ ומתחכך.
התריס האב:
שטות! אם עקצני מה-שהוא בווארשה, אלך להתחכך במאזפבקה?…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
מאזפבקה — שם גנרי לעיירה נידחת, המוכר מסיפורי שלום-עליכם, ניגודה של ורשה הכרך. ״מתחכך״ נושא כאן שתי משמעויות: האב משפשף את כפות ידיו זו בזו מרוב התפעלות, ואילו הבן, המתבייש בנימוסי הכפר, גוער בו כאילו נתפס מתגרד ברחוב. האב מבין את הגערה כפשוטה — כאילו יש חוק גיאוגרפי האוסר להתגרד בוורשה — ומשיב בהיגיון מוצק: אם עקץ אותו משהו כאן, וכי ייסע עד מאזפבקה כדי להתגרד?
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
