אין דור שאין בו ליצנין

„תשליך" — מנהג ראש השנה ללכת אל מקור מים ולהשליך בו סמלית את החטאים, על פי „ותשליך במצולות ים כל חטאתם" (מיכה ז, יט). אבלי מפעיל על הטקס דיני שותפות צוננים: העבירה — הקשר האסור עם הנוכרייה — משותפת לשניהם, ודין הוא ששני השותפים יתייצבו יחד להשלכתה. וכך נעשה טקס התשובה הפגנה פומבית של החטא, כשהשותפה לדבר עבירה מתלווה אליו אל המים.