אין דור שאין בו ליצנין

מת יהודי ועלה לעולם־האמת. ראה בניין מפואר ונכנס.

פסע פסיעות מעטות ונתקל בזקן מפורסם. שמח ואמר:

שמע־מינה לגן־עדן נכנסתי.

שוב פסע פסיעות מעטות ונתקל בפורנה מפורסמת. נפל עליו לבו ואמר:

חוששני, שלגהינום נכנסתי.

עד שעמד ותהה: אם לגן עדן או לגיהנום הביאוהו רגליו, נשא עיניו וראה: הזקן המפורסם והפורנה המפורסמת חבוקים זה בזה ומרקדים יחדיו. נתבלבל עליו מוחו ואמר למלאך, השומר על הפתח:

רבי מלאך, בניין מפואר זה מה הוא: גן־עדן או גיהנום? אם גן־עדן – מה לפורנה זו כאן, ואם גיהנום – מה לזקן זה כאן?

החזיר לו המלאך:

אל תתמה: גן־עדן הוא לו וגיהנום לה…