אין דור שאין בו ליצנין

„שטיא" — שוטה, בארמית; „סגולה" — מעשה שמייחסים לו כוח נסתר להגן ולהציל, ברוח „וצדקה תציל ממוות" (משלי י, ב). האישה שומעת את בעלה מדבר על מות העז ומקללת; והוא מסביר שחשבונו הפוך: עצם ההתחייבות לנדב את עורה לעניים היא הסגולה שתשמור עליה מן המגפה. יצא נודר נדבה שקיומה מותנה במוות שהיא עצמה אמורה למנוע — צדקה מושלמת, שלעולם לא תעלה פרוטה.